ט. אייל / ללא תנוע |
ורואה את פניה הבוכיות
בטפטופי הגשם
החיוך שנשכח באותו היום
של ליל הקציר
שוכבת ללא תנוע
ערומה והאור היחיד
הוא אור הלבנה ששומר אותה מלטבוע באפלה
יש לה יותר מידי גאווה
לגלות את סודות הרוח
שסגרה את החלון הטריקה
לבד על הדשא כפסל דומם
מחכה לאור שאת העין שורף
בדממה חרישית נושמת
ללא תנוע מחכה
שמשהו אותה יחבק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|