|
מבוכים נבוכים מוליכים אותי
לילות וימים נדהמים מעירים ומרדימים אותי
צועדת צועדת במעלה הגבעה
הגב כואב, אצבעות הרגליים כואבות
בנעלי ההליכה
אבל יודעת -
משהו טוב יקרה
בסוף כל זה.
רמזורים מוזרים פוסקים לי ללכת
או לעצור
ואני רוצה לרוץ כל הזמן
לרוץ אליך
לרוץ אל החיבוק שמחכה לי
בסוף כל זה.
ואין.
- פקחי את העיניים, הביטי:
כמה יפה הדרך,
כמה יפה את צועדת בה לבדך
תהני מפרחי הבר המאירים לך את דרכך
תהני ממופע הצבעים בשמיים למולך
למי אכפת מה מצפה
בסוף כל זה?
- ואם יבוא חיבוק,
ואם תבוא נשיקה,
ואם יבוא האיש -
יבוא. |
|
|
And I hath
told'st him,
And he hath
told'st me;
And I hath
told'st him,
And he hath
told'st me;
What hath I
told'st him,
That he hath
told'st me?
I hath told'st
him:
"Go. Get thee
regular with
her."
-E. Ankrie,
Collected
works. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.