ארבל הכרמלי / מקרבת ממרחקים |
והיא כה רחוקה...
כאשר תבוא אליי
כבר אהיה נרגש מדי,
כי מהעומק הפנימי
כל סרעיפיי חפצים
ומלבים את יצריי
ללטפה, לפנקה,
לשים ראש על כתפה,
לנשק צווארה,
לבועלה.
© 13/10/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|