שונאת את מחר,
הוא כה מר ואכזר,
בוכה על אתמול
ורוצה מהחיים הללו ליפול
סבל, אבל, שחור ושכול יש בהם
הלוואי ולא הייתי שלהם,
שלה היה לי כל ייחוס
אלוהים תמיד בממתינה או תפוס
שוב אותה תפילה-
שבאה עם הנפילה
ואותו אושר עילאי אשר אני לא מבינה
הpeace שלי נשבר,
השלום שבעולם עבר
אנשים אתם רואים,
למה אותי אתם לא מבינים?
זה לא חובה לחיות זה זכות להיות חיים
והחיים יותר מידי מסריחים! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.