איתי עינב / שמש זורחת מעליי |
שמש זורחת מעליי שמיים כחולים
שמש זורחת וקול המואזין קורא
אני בשמירות ואין גבול לריחות
העוברים בין הכפרים ריחות של נרגילות
האם שבועיים נשאר לחיות?
השמיים הכחולים כבר מתבהרים
והשמש יוצאת לה מבין העננים
השמירה הסתיימה.
עוד לילה משוגע עבר.
נשארו רק שבועיים
האם נשאר זמן לחיות?
פזמון:
חייל שומר בגדוד רואה מן החושך האפל
את המלאכים השומרים עליו המראים את דרכו
זוהי הדרך שלו.
השמש כבר באמצע השמיים זהו שוב נשארו עוד שבועיים
הזמן לא זז אלא הולך לאיטו והנה הלילה יורד
שוב אותם ריחות עולים באויר ריחות הפחד והאימה
ואולי אלה הם קולות מלחמה?
אין זמן לחשוב הערבים חופרים אלוהים יודע מה
אין זמן לראות צריך מיד לירות. הפחד הגובר שוב מופיע
משום מקום עולה לו כך ואז נשאר רק אני לבד ומתפלל
אלוהים תעשה שזה לא יכאב תקח את נשמתי אליך אל תשלח אותי
אותי הביתה פצוע. אם אתה אוהב אותי תהרוג אותי.
פזמון:
חייל שומר בגדוד רואה מן החושך האפל
את המלאכים השומרים עליו המראים את דרכו
זוהי הדרך שלו.
זהו נשארו עוד יומיים השמש כבר לא בשמיים
ואני אני רק בתוך המים נזכר במה שקרה
וחושב מה יכל עוד לקרות
יש עוד חיים אחרי אני לא היחיד
בשבילי זה לא נגמר זה רק עוד חלק מן העבר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|