|
רכבות חולפות במהירות אחת על פני השנייה
אין להן זמן אפילו לנפנוף מהיר
אפילו קול הצפירה מגיע מאוחר מדי
כמו ביום הזיכרון.
האנשים בפקק האינסופי של החיים בתל אביב
מסתכלים עלי בקנאה עת אני דוהר על הפסים
תמיד לצד השני מתקדמים מהר יותר
זו דרכו של עולם.
הקו הבלתי נראה שביני לבינך
הוא תמיד הגבול הדק בין חלום למציאות
בין היום לאתמול של מחר
זמן הוא תמיד מקום, וזה תמיד עכשיו
מתי תהיה רכבת אליך?
אני תקוע בפקק של החיים.
30.3.05 |
|
|
למה למיכלי
קוראים בשמות
חיבה? מה יש?
אני לא חמודה
מספיק??
שירה בפלאשבק
לילדות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.