קטפתי לך גן ורדים שקמלו
קראתי בשמך לכוכבים שנפלו
חיכיתי ברציף הרכבת שאותנו פספסה
השלכתי לפח טיוטה נוספת בה שיר אהבה.
הלכתי בשביל שלוב יד עם משב רוח, מקפיא גפיי
עלעלתי שוב ושוב ברומן שכתבנו, שלובים זה בזה השקרים
וזיכרונותיי
הזלפתי קמעה מטלו של בוקר, חוזר על עצמי שנים
איבקתי הכר לימיני, שכח ריח שיערך- לילך ושושנים.
צעדתי שגרת יום, אותו מקור פרנסה מתועב
כשלתי, סבך צעדיי נבלע בערפל, הבטיח שרק אותי יאהב
לגמתי מטעמו המר של קפה מהביל בו גרגירי נשמתי
הזלתי דמעה מהולה בדיו, זה עתה חתם על ירושתי.
הוניתי את כולם, בעיקר עצמי
שיקרתי לך יום יום כשאמרתי - גם אני
נשקתי לאחרת לפני שעיני נחו על משכבם
מכרתי עתידי, תקראי, הפרטים כתובים בדם.
אני לא אקום לבוקר חדש ישן
מתעורר כל פעם לעוד "היום" שנחתם עם השטן. |
