[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








על "משפחת אובלונג"
שודרה בעבר בערוץ 3, בעיקר בשבתות

אובלונג
גרים בביוב
ליד החרא כן הכל שם רקוב
אי שם בסחי בין כל המקקים
בביתם המזוהם
אובלונג


(ניסיון שלי לתרגם את שיר הפתיחה של הסדרה)

למה תמיד מתייחסים לסדרות מצוירות כאילו אוטומטית הן מיועדות
לילדים? נכון, הסטטיסטיקה תורמת תרוץ מעולה, אבל יש גם מקרים
המוכיחים את ההפך. סרטים מצוירים אמנותיים, מאוירים בקווים
קודרים וקשים ושופעי נושאים רציניים או מושקעים לפחות. הסדרה
שאסקור במאמר זה, "משפחת אובלונג", איננה נמנית על זן זה של
הנפשה, אך הסאטירה העוקצנית שבה מצחיקה מאוד ודוקרת את הלב
המנומנם כך שיחוש באי הצדק סביבו.

קבלו את בוב, שנולד חסר גפיים ונשוי כיום לאשתו הקרחת בעלת
הפאה. הם גרים בבית דל במורד הגבעה, לשם שופכים עשירי העיר את
הכימיקלים מהמפעלים שלהם. ממש לא פלא שככה הם נראים, או שהבן
ההיפראקטיבי שלהם, מילו, הוא קרח עם שערה אחת על הראש, או ששני
האחים הבכורים הם תאומים סיאמיים. דרך אגב, אחד מהתאומים הוא
הומו והשני הוא סטרייט, מה שהופך למגוחך יותר את קיומם המשותף
בצוותא. החיים לא הוגנים וזה משתקף בסדרה. בכל עולם מתוקן בוב
היה חי מקצבת נכות, אבל בוב, שלא רואה את עצמו כנכה, עובד
בסגירת מכסים בפיו; במפעל תרופות נצלני. הבוס רודה בו, הוא חי
באזור ספוג כימיקלים מזיקים, בנו סובל מנידוי חברתי בשל מעמד
ומראה ונאלץ להסתובב עם ילדים מעוותים כמותו, אחת מהם דומה
לקרפדה וממש אוכלת זבובים.

שלא לדבר על מועצת העיר המושחתת, שמסרבת להציל את בית המשפחה
כשהוא עולה באש, כי אבי המשפחה לקח ובזבז בטעות את כספי השוחד
של ראש העיר. לבסוף המשפחה מארגנת מגבית אצל השכנים, אחרי נאום
דביק ומתחסד מצד האבא, כך שראש העיר (מתאבק לשעבר) מקבל את
השוחד חזרה ומכבי האש מכבים את השלד החרוך של הבית.

הדוגמה שכתבתי פה מתוך סיום של פרק בסדרה, מראה כמה התמונה
המשתקפת במראה הסאטירית בסדרה היא מעוותת, כמה הסוף הדביק
לכאורה הזה ספוג במרירות עלובה. כדי ליהנות מסדרה קומית מצוירת
צריך שתהיה נעימה במידת האפשר, שתהיה לכל הפחות מצחיקה יותר
משהיא זוועתית. עם כל הטיפוסים המעוותים, שהחיים דפקו להם פטיש
חמש קילו על הראש, הסדרה הזו לא יכולה להיחשב סדרה קומית שנעים
לבלות איתה את השבת- והעיצוב של הסדרה מטעה לחשוב שהיא קומית
במובן הקליל. אבל למי שמחפש סאטירה חריפה על החיים ואמירה
נוקבת על קפיטליזם וניכור בעידן המודרני- מומלץ להסתכל בסדרה
המעולה הזו, לכשתוחזר בשידורים חוזרים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מתכוון
לחיות עד יום
מותי

מיומנו של אומו


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/4/05 10:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איליה כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה