על "אוכל למחשבה"
הסדרה שודרה בערוץ 8, מנחים: שחר סגל, אייל שני. תים הפקות,
מפיקה: תמי גרייניק.

מה קורה כששמים במטבח אחד - שף הזוי ושרוט על כל הראש ובמאי
סרטים זועף ונרגן? כנראה משהו בסגנון "הזוג המוזר" רק
בדוקומנטרי, אבל האמת שזה לא סוף הסיפור.

בסדרה הנחמדה הזו, שחר סגל, במאי מהולל ואייל שני, טיפוס
מהורהר וחולמני, נפגשים ביחד ומבשלים ארוחה, שאליה מוזמנים
מספר אורחים, לרוב ידוענים. השיחה מתנהלת כששחר מוביל, כי רק
שחר התכליתי יכול לארגן את חוטי המחשבה המבולבלים של אייל,
שמסתכל באספרגוס וזה מעלה בו מחשבות עמוקות על הזכרונות
מילדותו של אדם ועל הקשר בין עגבנייה למיניות - והבישול מתנהל
תחת פיקוחו הנאצי כמעט של אייל שני ואינני חוזר בי מהביטוי, כי
תמיד חשבתי שאייל שני הוא הטיפוס הנוח לבריות ושחר סגל הוא
הנרגן, אך מסתבר שאייל שני מעיר לשחר סגל על כל טעות בחיתוך
ומעליב את ביצועיו במטבח, ממש מתעלל בו. כל הזמן הזה התפלאתי
איך שחר סגל לא העיף לו מחבת על הראש.

למרות החזות המעוותת משהו של יחסי שולט נשלט מול המצלמה, עושה
רושם ברגעים מסוימים שמדובר בחברים טובים. שחר סגל תורם את
תפיסת עולמו הפסימית משהו, על גבול הניכור, כשאייל שני מבשל
ומהגג. למרות הנטייה הקלה לפלצנות האיש משורר ולא רק טבח, זה
ניכר כשהוא משווה בין טיגון וחריכת ירקות לחיים עצמם. הוא מדבר
על אהבה, על זוגיות, על קשר בין בני אדם והאורחים שהוזמנו
תורמים משלהם לשיחה. יש גם הרבה רגעים מצחיקים, כי כשלוקחים
במאי עם פרצוף נרגן אבל אישיות נוחה ושמים אותו במטבח עם טבח
חולמני לכאורה, עם אישיות של הטבח הנאצי מסיינפלד, ההומור הוא
טעם נלווה לכל העסק.