מיצי דופרי / גחלילית |
על הספה שבסלון
ראשי שמוט מן המשענת, נע ונד
העולם הופך סביבי
ועיני מצטעפות
מבעד לערפל אני מבחינה
בצורות אנוש
רוקדות, לועגות
אך איני מבינה מדוע
אלך אליהם
אסביר להם, אומר להם שאני
אדוג בחכתי שלהבות
ואכלא אותן בכוסות רוחי
עד תום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|