|
לא אוכל לבטא עוד
את אותן המילים
שנהגתי לומר
יום יום
המילים שיצאו מליבי
התקשו כאבן
החוזרת בחוזקה
אל ליבי
ושוברת אותו לרסיסים
וכל מה שנותר
אלו הן הדמעות
שמפלסות דרכן
בין השברים של ליבי
בחשכה
27/3/05 |
|
|
אם כאילו אין
לכם לחם, אז
כאילו סבבה, אתם
הרי תמיד יכולים
לאכול לכם קצת
עוגות, לא?
מירי ענטוענת,
שנקין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.