שיר שורץ / כלא |
הצינוק הכי אפל הכי שחור
צינוק ללא אפשרות יציאה
ללא אפשרות חנינה
אני כלואה בתוכי
כלואה בפחדים שלי, בדיכאון שלי...
כאילו הגוף והמוח הם עולם נפרד לגמרי
אני רוצה למצוא את הסוהר
להתחנן אליו לחופש
אבל הוא לא יכול...
כי אי אפשר להרוג את העצב
אף אחד לא בא להציל אותי מעצמי
כי לאף אחד לא אכפת
אני אסירה של עצמי לעולמי עולמים
בצינוק האפלולי שלי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|