נאמנה לחורף / שקופה |
זה אחרת
קוביות קטנות
של מלח גס
בערימת סוכר קטנה
אני כבר לא מבחינה
ושירים ששכחתי
עדיין צרובים בי
עדיין
והזכרון
הכי חזק
הוא ריח
שחלף לו לאט
לאט
עדיין רוח
מעביר בי צמרמורת
ברחוב של תבלינים
ושמש שוקעת
בין החומות
שלי
ולפעמים זה חוזר
בפנים כבר רתחו
מיי עיניי
ועצרתי אותם
ובלעתי את אותן דמעות חזרה
בעוד משהו מאיים להישבר
בתוכי
אני כאן
ובחלוף ימים
אתהלך סגולה
שקופה
ובליבי תמיד אשא אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|