[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נאמנה לחורף
/
אופניים ורודות

בפעם הראשונה שבאת לארץ הייתי בת 5.
זכורה לי חולצת משבצות בצבעים עליזים של סגול וגווניי כחול
שמחים.

זכור לי יום אחד.
קיץ.
שמש חמה בחוץ,
פארק ירוק ממלא ריאותיי בריח רוזמרין דביק.
ילדים מתגלגלים מצחוק.

אני,
ידי קטנה מחמנייה זהובה, מאוגרפת בתוך ידך שנראית ענקית.
ברחבה הגדולה למטה, נשקף ואדי ארוך.
אני זוכרת אותו מלא סודות, עציי זית מוחבאים בתוך סלעים
ענקיים.
טרסות אדמה שמתמשכות עד תחילת הנוף שלי.
הנוף שמלווה אותי מינקותי ועד היום הזה, עד השנייה בה נכתבות
המילים האלו.

ירושלים.
ירושלים שהוחדרה לתוך עורי,
דמי,
נשמתי ועיניי.

היום הואדי הזה נראה לי כמו קדירה,
בבקרים של חורף, כשעדיין השמש לא עלתה,
ערפל מתערבב בתוכו כשיקוי.
לפני כמה זמן שכבתי בו עירומה.
הזויה.
השנים הפכו אותו למשהו שונה,
מוזר.

אתה מעלה אותי על האופניים הורודות שלי, שאני אוהבת כל כך. אמא
קנתה לי אותם כפרס על סיום גן חובה, בבניין כלל. BMX ורודות עם
גלגלים לבנים.
אבל עכשיו, בפארק, האופניים נראו יתומות ללא גלגלי העזר.
"אבא אני לא רוצה" אמרתי בפחד,
זיעה קרה יכלה להתפשט בגופי אילו הפחד הזה היה אוחז בי עכשיו.
"אין דבר כזה. את צריכה! אני מחזיק אותך מאחור- אני מבטיח".
אני זוכרת את ההבטחה.

עליתי על האופניים,
הבטתי לראות שאתה מחזיק באופניים מאחור ולא תיתן לי ליפול.
מתחילה לסובב את הפדלים, נוסעת לאט לאט, מסתובבת, רואה אותך,
רץ איתי ועם האופניים, אתה שם, הבטחת.
נוסעת יותר מהר, במעגלים, צוחקת מאושר, הצלחתי, בלי גלגלי עזר,
מרגישה את הרוח על פניי, ריח מתוק של קיץ,
מסובבת את פניי, אתה לא שם!!!

"אבא!!! אבא!!!" אני צורחת, קולטת שעזבת אותי, נופלת
מהאופניים, מרוחה על רצפת הבטון, בוכה.
"אבל הצלחת! מה את בוכה? הצלחת!"

נכון, הצלחתי לנסוע, אבל עדיין, הבטחת שלא תעזוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה יודע כמה
חתולי זבל רעבים
יש ברחוב?




אימא של פליקס
כשהוא לא רוצה
לאכול קטלי יבש


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/6/05 20:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נאמנה לחורף

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה