שרה להב / 142. מבט וצעד |
השמים נושקים לראשי-ברושים,
השמש היא כתם של זהב
והאביב מתקשט-חג לעב.
שם - בחורשה נמה ובדרך מסולעת
נמשך השובל ממבט לצעד
כששיכורה, ולא מיין,
נהיתי אחר אהובי יפה-העין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|