ארבל הכרמלי / מפריחה לנבילה |
והיא - בשפתיים כמהות נענתה,
באהבתי הפורחת פיזרתי חיוך
והיא - בעיניים בוהות התמוגגה,
באהבתי הפורחת תאבה עיני את מבטה
והיא - ממגע לשוני בגופה להטה,
באהבתי הפורחת נולדו התקוות
והיא - רק השיבה אהבה בלי שאלות.
באהבתי הנבולה נשקתיה בשיר
והיא - מיאנה להאזין,
באהבתי הנבולה הזלתי דמעה
והיא - רק את עצמה ראתה,
באהבתי הנבולה התחמקתי ממבטה
והיא - כל מגע כינתה כ"עשיית טובה",
באהבתי הנבולה נולד הספק בקשר לכוונות
והיא - מסתירה ממני את התשובות
באצטלה של טרם גיבוש החלטות.
17/02/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|