אנה צעיר / בסופו של יום |
לא מר,
עכשיו הלב פוחד
עכשיו ראשי נשמט על גב משענת
טמון עמוק בינה לבין כתפיי
שמוטות.
לבי פוזל מעט
תר אחר מיטה מוצעת
אך זאת, קצרת רגליים
רחבה, דוחה קיצו של יום.
ועוד לבי מפעים בי נשימה רכה
ועוד לבי פוחד,
הן עדיין יש בי,
הן עדיין יש בי עוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|