מונה גולד / תן לי להעניק |
ששרת לי, אהובי.
כי חזי ממש מתפקע
מכאב געגועי,
דמעה נמסה
והכאב ללא נשוא;
לא יכולה לשכוח שרק אתמול
היית כולך שלי - נשמה וגוף.
את גופך רוצה עדין ועוד...
ואת נשמתי אחצה לשתיים-
חצי לך וחצי לי אשמור,
אותך בעוז אנשק
ואליך אצמד,
ואחרי שאעניקך ממתת גופי,
אשר לך כבר מוכרת-
תחדור אל עומקיי צוהל ורועד
ואני שוב אבכה
את הכאב המתוק
של איבוד החושים.
21/01/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|