|
אֵיפֹה הָאַהֲבָה
הֵיכָן הִיא מַסְתִּירָה פָּנֶיהָ.
בּוֹאִי אֵלַי.
נַבִּיט הָאֶחָד אל הַשְּׁנִיָּה
בְּמֶשֶׁךְ שְׁנִיָּה,
אֲרֻכָּה.
אֵיפֹה הָאַהֲבָה
אֵיפֹה הָאַהֲבָה
מַדּוּעַ נִרְדְּמָה
מָה הָיָה לָהּ לָאַהֲבָה
שֶׁהִיא מְסָרֶבֶת
מְמָאֶנֶת לְגַלּוֹת פָּנֶיהָ
לֹא רוֹצָה לְהִשָּׁאֵר.
מָה יֵשׁ לָאַהֲבָה.
מָה יֵשׁ לָאַהֲבָה
שֶׁהִיא בָּאָה וְהוֹלֶכֶת
מָתַי שֶׁהִיא רוֹצָה.
הִנֵּה הִיא פֹּה וַאֲנִי עָיֵף, לֹא מַאֲמִין.
וּכְשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת...
יָדַעְתִּי.
שֶׁתֵּלֵךְ!
לֹא צָרִיךְ אוֹתָהּ.
סְלִיחָה... בּוֹאִי בַּחֲזָרָה.
אֵיפֹה הָאַהֲבָה
מָה עוֹד לֹא אָמַרְנוּ
עָלֶיהָ.
מִלָּה טוֹבָה,
עַל המכשפה.
מָה נַעֲש-ֶה עַל מְנַת לְהַחְזִיר אוֹתָהּ
הַבַּיְתָה
אֶת הַמַּגֵּפָה.
דַּי! עִזְבִי אוֹתִי.
בּוֹאִי חָזְרָה. |
|
|
אהבתי צפיחית,
אהבתי גם
חרגול,
אך את סבתא שלי
קשורה לכיור
בבגדי עור
וצורחת "עוד,
עוד" אהבתי יותר
מכל
במה חדשה- קול
השפיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.