אירינה גרבר / אדמה בוכיה |
הרוח המקפיאה נושבת בחוזק
העצים עודם עומדים זקופי קומה.
אין דבר שנשאר שם
שום דבר מלבד השממה.
והאדמה תמשיך לנוע
ותזכור המראות שספגה.
היא תשתוק.
לא תשאל היא מדוע
והשלג יפשיר כדמעה.
(נכתב במסע לפולין לאחר ביקור בטרבלינקה)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|