בין כיסאות החדר,
בקומה השנייה של הבית
מתפתחת ארומה בריח מסטיק,
מתפתחת נפש פורחת- מאושרת,
מתפתחת אהבה.

בין כיסאות הפנים,
הרוח הקפואה חודרת,
מפילה אותם בזה אחר זה
כמו במשחק דומינו נפשות.

בין חדרי הלב,
חלקים מתים ונשמטים,
הדם כבר לא חלק כל כך
הפציעה חוסמת אותו,
והוא, נאבק על כל שנייה,
על כל טיפת חמצן.

בינך לביני,
אין הרבה יותר מכמה כיסאות שבורים
ואני ביניהם, כמו תמיד...
כי אני מחכה לאמת
ואתה מחכה לזמן שלא מגיע
ואני מחכה לאהבה, שכנראה מצדך,
כבר גוועה ממזמן.

בין כיסאות החדר,
בקומה השנייה של הבית,
עם החלון בצורת חצי העיגול
ליד המיטה והספרייה עם כל הפטישים,
לצד כיסא ועוד כיסא,
אני צונחת בדממה,

אתה שומע אותה?


30.3.2005