מטיילים יחדיו במשעול אהבתנו
שדרת גן העדן שלנו
המנתבת את נצחון דרכנו אל נפשי.
תשוקותינו - נהר חדוותי,
פרח הריגעון הנך לנפשי
מלאת חיבוטים.
אך ממשיך אתה, אהובי
לקשט את ימיי בוורדים
ולילותיי כירח מאיר;
נדמה כאילו השתכר הירח
משלוות אהבתנו
ומזוהר פניך...
4/07/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.