ארבל הכרמלי / מסע במרחב הזמן |
כמו האש הבוערת בנפשי
וכל פעם שאינך לידי
זועק גופי מקרבי:
"חזור מיד אל מעוררת תאוותך
שהרי היא גם היחידה היכולה להרגיעך".
מכור גופי לגופה
כאילו סם יש בנשיקתה,
פועם לבי בחוזקה
ממילות אהבתה,
קופאת נשימתי על מקומה
בכל נגיעה ממגעה,
אור ניצת בחשכה
כשלשוני פוגשת בלשונה...
מסע גופות במרחב הזמן
לקצב נשמות במרחב האהבה.
25/05/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|