ארבל הכרמלי / מנחש אותה |
קורא מחשבותיה,
מיותרת מילתה
אף כי צמא לקולה,
מנחש מעשיה
מלפניה...
כי לבי בלבבה,
מחשבתי בה
ואל גופה
אני בא,
וכל שהיא
זה אני,
כל שאני
זו היא.
26/02/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|