חלפו שנים הרבה של אכזבה
עד הגיע הד פסיעתך הראשונה
ליד רוחי הנכאה
ומן התהום ניתקה אותה.
במקום בדידות צפויה ומוחשת
הבאת עמך אהבה מיוחדת
וחיי לומדים מינהג חדש -
לתת אהבה למען נפשך תזרח.
צורף לך אהבתי מזהב שיריי
ומפזר בשפע עד בלי די -
שתכלינה הדמעות והאנחות
ושלוות אוהבים בוא תבוא.
20/11/03 © | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.