ואולי להיות כמוה...
כלילת השייכות
עצומת מבט נינוח
דעתה פזורת בדיחות
פשוטת כל איבריה
כה בוטחת בקסמה
שזופת מבט רואיה
משוחררת מאשמה
מקומרת נשיות
דרור גולש לו שערה
גל צחוקה אומר חיות
כמו לנצח נערה...
העוד יש בי כמוה להיות-
מכותמת-ספקות השנים?
הלפחות במסע הזה, להרף חיי
בתוכי, אשמור לה אמונים?
ואולי
איני שונה משהייתי
ככלות הכל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|