מוטי חבר / ממוני |
ועד עמדה השמש בלב שמים,
פרוטה אחת מפינת החדר,
פרוטה אחת מתוך עציץ נובל.
קמתי וכמתי אותן יחדיו
על משקלך הנחתי את כולן,
רבות היו הן כאבקני פריחה,
שוות היו הן ממון רב.
לקנות בהן רכוש עצום,
לקנות בהן זהב רב,
לפזר פרוטות בתיבת דורש
ולהעניק אותן לכל המבקש.
אילו ממוני שבעתיים הוכפל
ופרוטותי נשגבות מכל הר,
בך לא יבואו חלופה,
לך ושלך בתמורה לאהבה.
(אהבה אפשר לקנות לרגע.... אך ורק לרגע)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|