|
אהבת התפוררה לי מבין הידיים
כמו מים נוזלים ממבט של עיניים
כן נבלו הפרחים שהונחו לרגלייך
וגשרים קרסו בראותם את פנייך
ורסיסי מבטים שהנחת אל מולי
נשרו אל דפיי והצטיירו כמילים
ואת עצמך נשרת מגופי
לכמה עינוגים אחרונים
אני חשבתי אולי
אני תלויה
בירח,
לחשתי לך
אלפי וידויים,
ירדתי מאות מדרגות
אל ליבך,
חשבתי אולי
לשיר
בשבילך
וכבר כמה שנים חלפו מעלינו
ותראי את המזח
כתוב כמו שמיים
ותקופות נעלמו בלי רגע של חסד
והתאהבתי בך
כבר כמעט
פעמיים
אני זוחלת בשקט
לאט עד אלייך
ובשבילך מקפיאה
פעימות
נקלעת בין מילות עינויים
אני ראיתי אותך
בין אלף שמשות |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.