אני אוהבת אותה!
ואני לא רוצה שיהיה לה רע ושתבכה.
אתם לא יודעים כמה אפילו!
האמת שדברים כאלה נוראיים קורים, למרבה הצער והכאב...
ואני יודעת לקחת אותם בצורה סבירה,
אבל למה דווקא עכשיו?!
עד שסוף סוף התחלתי להרגיש טוב מבחינה רגשית,
שוב הכל נהרס!
אני לא חושבת כבר על שום דבר.
אני מנסה לצאת מזה,
ולהפסיק לכתוב את הדברים האלה...
אבל כפי שאתם רואים אני לא מצליחה.
כנראה שאני לא באמת רוצה להפסיק,
ואני כן רוצה לשתף את העולם ברגשות שלי.
ככה!
שמישהו יבין לעזאזל את צורת החשיבה שלי.
אני רוצה שאתם, הקוראים תהיו מודעים אליי
לרגשות, למחשבות, ולתחושות שלי.
זה יתן לכם לא מעט...


פעם אמרה לי מישהי דבר חכם,
היא אמרה שכנראה לא סתם לכל אחד יש צרות אחרות,
מכיוון שאלוהים יודע שהאדם המסויים ידע להתגבר עליהם,
כל אחד בדרכו שלו.


אז נחזור להתחלה ונבין:
מה שהכי חשוב זה לדעת איך להפגע, לכאוב ולהתאכזב...
אך גם לדעת איך להבין את העולם, לסלוח ולהתבגר.