|
שוב מתעורר מחלום של תקווה
החושים שיכורים מעצם התהייה
ואני צובט את גופי במודע
אוחז חזק בזרועותיי את שהיה.
אוחז חזק ופורץ בבכי מר
מביט על הצרות שמתאספות כגובה הר
מחפש את התמימות בעולם שמזמן אבד
רק לגלות שבתוכי משהו שרד.
יודע, שומע, את קול המחשבות
שעזבו אותי בלילה עם כל האהבות
הידיים עייפות
כבר התנפצו השאיפות
ואני נשאר הבוקר עם כל האכזבות. |
|
|
למה מה קרה
כפרה, נשמה?! אה
עיניים שלי,
רגליים כפות
ידיים? בואי
נשקשק יחד
טוסיקים, אה?
שושו אחרי שתיית
ערסי קולה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.