אתה חושב שיש לי שם הרבה?
ואם לא אז היית אומר?
כמה מבטים ששלחתי...
כמה חסכים ששכחתי...
והכל היה מעטפת של כלום,
שאוהב לשכוח
שהוא לא לבד.
ואתה, שהיית גיבור, גם אתה עזבת
את כל המבטים, את כל החסכים,
אתה חושב? מה אתה חושב?
כשרציתי לדעת לא הבנתי
ועכשיו אני כבר לא צריכה לשאול.
ובכל זאת, בסימן שאלה, תחת שמי הבריאה
שמתי אותה כאן ועכשיו
בשביל לדמיין
את מה שכבר עזב...
מה שמרוחי נשב...
גיבור שלי, מרוח בלבן,
אתה באמת
כזה.
עם כל המבטים, עם כל החסכים
האמת שלך שקופה,
השאלה שלך יפה.
אתה חושב, זה טוב, ואני הייתי צריכה להבין
לתת לך בשקט להלבין...
אתה, שהיית גיבור, גיבור שלי...
שאוהב לשכוח שהוא לא לעד...
שלום.