|
אף לא אחת חשבה
שביום מן הימים,
אקום ואומר שכחתי.
אף לא אחת חשבה
שביום מן הימים,
אראה ולא אבכה.
אף לא אחת חשבה
שביום מן הימים,
ליבי יהיה חופשי.
אף לא אחת חשבה
שביום מן הימים,
אומר דברים שכאלו.
אף לא אחת חשבה
ולא תחשוב עוד לעולם!
כי לעולם לא אקום
ואומר שכחתי.
וכשאראה לא אבכה.
וליבי יהיה חופשי.
לעולם לא אוכל לומר
דברים שכאלו
כי לעולם
ליבי לא יפסיק לאהוב
את ליבך,
כי את
את - היא
אהבתי היחידה.
|
|
|
איפה הבנאדם?
הוא אמר שהוא
יבוא עוד רבע
שעה עם חמישים
גרם, מאנצי'יז
שיעשו לי
מאנצ'יז, ונבחרת
הכדורגל של
ארגנטינה. והם
מבינים בבשר,
הארגנטינאים.
(מתוך "חוויות
מהמונדיאל" מאת
שרלי נבלו, קצב
ומשורר עירוני,
בן דוד של
טריפו, זה
מהקולנוע? כאן
בשביל להראות
לכם שגם בשר זו
אמנות). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.