הזמן...
הוא לעולם אינו עוצר,
רק לפעמים הולך לאט,
בדרך כלל הוא רץ מהר,
ועוד שנה, ועוד אחת.

וכל שנה היא קילומטר,
כמו מרתון שלא נגמר,
והוא ממשיך לרוץ קדימה,
ורק הזיכרון נשאר.

המון צבעים,
שמחה ועצב,
הכול הולך לפי הקצב.
עצור לנוח לפעמים!
תפסיק לרוץ כל כך מהר!
המרתון- מסלול ארוך,
אבל בסוף הוא ייגמר.

שנייה, דקה, שעה ויום,
וה"מחר" יהיה "היום",
וההווה מהר נגמר,
והעתיד יהיה עבר...