אני קמה בבוקר, אומנם לא ברצון רב, אבל קמה, חייב, מתלבשת
בזרירזות וחוטפת איזה ממתק קטן ביציאה, כמה שיותר מהר, שאני לא
אאחר, לא מבזבזת רגע לפקוח את העיניים ולקחת אוויר,לא נורא מה
זה כבר רגע?
אני מגיעה, בכל זאת איחרתי, אני צריכה לחפות על הזמן שאבד, אני
עובדת במרץ ולא מפסיקה, לא נחה ולא עוצרת לרגע, לחייך, להתיידד
או להביט מהחלון על הנוף המדהים, לא נורא מה זה כבר רגע?
הפסקת צהריים, אני יוצאת לחדר העישון, יושבת בחדר עם עוד עשרות
מעשנים, אנחנו לא אומרים מילה, מדפדפת בעיתון שלידי, נשאר לי
קצת מהממתק של הבוקר, נותנת עוד ביס, נחנקת מהעשן, לא יוצאת
לרגע לאכול על הדשא ולנשום קצת אוויר צח, לא נורא מה זה כבר
רגע?
לא שמתי לב והיום כבר עבר, אני מותשת, אני אוספת את הדברים שלי
לא מחכה להיפרד לשלום, רצה אל תחנת האוטובוס, לא עוצרת לרגע,
אפילו לא כדי להגיד שלום לידידת עבר שלא פגשתי זמן רב, לא נורא
מה זה כבר רגע?
אני מפספסת את האוטובוס, כוסעמק! הרגליים שלי כואבות ואני רוצה
להגיע הביתה, אני מתחילה ללכת ברגל, אני הולכת מהר ומסתכלת
ישר, לא מפסיקה להתלונן לרגע, אפילו לא בשביל להסתכל על הדרך
לבית שאני גרה בו כבר 20 שנה ומעולם לא ראיתי אלא  מחוץ לחלון
של אוטו, להסתכל על כל בתי הקפה שנמצאים ממש מעבר לפינה שמעולם
לא ישבתי בהם,לבחון את כל גני הירק המדהימים ולפגוש את השכנים
הנדיבים, אני אפילו לא עוצרת לרגע לחייך להם בנימוס, אני
הולכת, לא נורא מה זה כבר רגע?
הגעתי הבייתה, אני נכנסת להתקלח, כמה שיותר מהר בשביל להיכנס
למיטה, אני אפילו לא עוצרת לרגע לעצום את העיניים ולחוש את
המים שוטפים את גופי, לא נורא מה זה כבר רגע?
סוף סוף הגעתי למיטה, אני שוכבת בה, עייפה וממורמרת, עוצמת
עיניים ושואלת את עצמי, מתי יהיה לי רגע אחד לעצמי?