בעלטה אפלה, הולכת לה ילדה.
הולכת בוכייה, במין ניגון איטי,
משה לה ילדה, ממלמלת דבר מה,
חוסר צדק היא חשה, חוסר אהבה אופפת אותה.
דמעה זולגת, אשמה מודחקת,
והיא רק ילדה, אך כבר לא תמימה.
מעשים נעשו, נטפלו לה.
והיא רק ילדה, שתמימותה נלקחה בכוח,
וכעת, חרב עליה עולמה.
-2004- |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.