קניתי בלון אדום
אדום וגדול ויפה
קניתי בלון אדום
בלון יפה שכזה.

ואחזתי בו בחוט
והסתכלתי אל אמא, למעלה
והפנתי ראשי חזרה אל החנות
המוכרת שהבלון האדום אזל לה.

ואמא חייכה,
ואני צחקתי
ובחוט הבלון האדום משכתי.

ואז הוא עזב,
כמו אמא,
ואז הוא עף ונעלם,
כמו אמא.

וצפיתי כשהבלון האדום
עלה למעלה ולמעלה
אל אמא המחכה
שחייכה.

והבטתי את אבא
והוא חייך כי היה כל כך עצוב
ושוב אל אמא
שחייכה אליי שוב.

ואפילו שאבא כאן לידי
אמא נראת שהיא יותר איתי.

ואמא שמחה,
ואבא עצוב,
והבלון כבר הלך,
ולא יחזור אלי שוב.