ועוד מטעם החולשה
מתפזרות להן מניפות
מתנערות מאש
כתמיד
אם תסתכל בהן תוכל להבחין במילים
פניני לשונות הרע זוחלות שם
כמו פלנטות חשוכות

ראיתי את השמיים
נופלים לתוך קערות עננים שחורים
והרוע מתכווץ לנמלים המטיילות בחריצים
כבר היה אבק אפור נושב כל הלילה
כשנזכרתי
בכוחה של המילה
אז
באה השתיקה

(לפעמים, נס נולד מהבל הדממה שמהבהבת ברגע חולף)

וככה
לפתע, בתוך כל האבק המתפזר ומכסה
את עין השמש העולה
אני יכולה לראות
רוח חרישית בוקעת מסחרור האנחות
וענן עצב עוטף אותן ברחמים גדולים
נושא אותן בכפותיו אל היכל החסד הכמוס
ללטיפת אור.