כשאת מסתכלת עליו, מה את רואה?
את רואה תחמנות? הוא זומם מזימות?
את רואה ערפיליות? את לא רואה...

למה? למה את לא רואה, את לא רוצה לראות... את לא מאמינה, את לא
רוצה להאמין.... הוא בן-אדם טוב, נכון? זה מה שאת אומרת לעצמך,
נכון?

כשאת מסתכלת עליו עכשיו, מה את רואה?
מה את רואה עכשיו?!
את רואה עכשיו...
את רואה בעיניו את הרוע?
את רואה בעיניו ניצול?

היית חייבת להיפגע? לא יכולה לפתוח את העיניים היפות שלך...?
כזאת נאיבית, כזאת תמימה, חייבת לבטוח בכולם... עד שתיפגעי
נכון?! עד תיהרסי נכון?!

כשאת מסתכל במראה, מה את רואה?
את רואה ילדה מפוחדת? - כן, היא איבדה את אמונה באנשים...
את רואה ילדה עצובה? - כן, היא פעם הייתה מאושרת...
את רואה ילדה תמימה? - לא, היא כבר לא תהיה תמימה...

עכשיו את לא מרגישה טוב... את כבר לא מאמינה באף אחד ובייחוד
לא בגברים... איבדת את האמון באנשים כי דפקו אותך יותר מדי
פעמים...
את לא תהיהי מאושרת לא משנה מה כי הוא תמיד יצוץ לך מהעבר...
את עדיין תמימה הוא לא לקח לך את זה, את עדיין נאיבית גם את זה
הוא לא לקח... הוא לא לקח... - קחי את!

ילדה! תפתחי את העיניים!