מי שמצא את דעתו טרופה בים,
נעוצה בקרקעית האלמוגים,
ידעו חייו תפניות חדות כגל
המשייף פינות אבני החלוקים.
אל חלליו שואף הריק, וכבר קרב,
מפצח בדרכו הקושיות
וצליל אובדן בצליל תקווה מתערב
קורא אליו מתוככי הקונכיות.
החול שקט, כהרגלו
מציב הגבול
מה ששלו שלו
אבק נושא יבול,
ומעבר גרגיריו
דעה טרופה
גאות ושפל
בנפש רדופה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.