השמיים היו בהירים היתה שמש חמימה
העולם חייך ביום בו נפלו השמיים
כולם ידעו שהיית צריך לבוא.
באת מאהבה ולא סתם מסקס קיים.
שערי גן עדן נפתחים
ושולחים לכאן מלאך קטן
שלא עוזר כמעט אבל אותו מלאך קיים.
אותו מלאך יודע שהמצב לא קל.
פזמון:
ילד בדרך לאן?
האם גן עדן או גיהינום?
האם אליי או אל אחר?
האם לכאן או לשם?
שתיקה ארוכה וזה קורה
השמיים מתאפרים
והעולם ממשיך לחייך
ואף אחד לא מתערב לא מגיע לנחם אותך
ולהגיד: ש"זה היה אמור לקרות".
העולם לא עצר את נשימתו אפילו לרגע.
הדמעות והלב שלפעמים
גם אחרי נצבט בתוכי, בגופי.
אהבה שכבר איננה אך עדיין אותו כאב ישנו
ואותו כאב הוא כולו בשבילך.
אין קבר לשים עליו זר ואין מצבה
בשבילך אבל בשביל מישהו אחר?
פזמון:
ילד בדרך לאן?
האם לגן עדן או גיהנום?
האם אליי או אל אחר?
ילד, אבא מצטער. |
