רן חורי / מסיבת דיקורים |
אני
צופה
בטל
סופה
בצל
ורק הם יכולים להעז
לפזז
להיסחף
מבלי להישרף
בתוכם
מבלי להינזף
מעצמם
אך האוירה דוקרת
ונפשי רוקדת
והעברה הקודרת
חומקת עוברת
וחיוך חי
תופס את מקומן של הדמעות הקודמות
והנשכחות.
נכתב בעקבות חנוכה ה'תשס"ד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|