כל שעה שחולפת
נעשית יותר מקודשת...
החזק אותי קרוב אליך, הלילה;
חיבוקך מקור אהבתי
וממנו אשאב כוחי
לחכות לך עד לפגישה הבאה.

נכנסת אל חיי
בלילות של חורף;
זוכרת אותם ימים חמים
שהפריחו אהבתנו לשיאה באביב,
שם, בלי דעת,
נגרמה אליך נאמנותי.

והנה עתה, עלי העץ מרשרשים ברוח,
הסתיו קרב וממשמש ואהבתנו עדיין איתנה,
לבי עדיין מחסיר פעימה,
דמי סוער מריח גופך;
מה אהיה אתך ולידך
עד החורף הבא?

אתה השולט בציפור לבי הקטנה,
זורם אל נשמתי בעדנת האהבה,
מחלחל לאט-לאט אל תוך גופי,
חורט סימנים בנפשי
הופך כל שעה שחולפת
לעוד יותר מקודשת.



09/09/03