הייטש אורבן / שירת סופי הדרכים |
ואני נותרתי עומדת
ריקה, ומצפה לנס,
רק עורב בשמים צורח.
הרים יגעים חרבים,
דיממת ישימון זוחלת.
אנשים אנשים מסביב,
שוקקים בסופי הדרכים,
ואני - לעולם לא אגיע.
-------------
2) את עצמי לפרוטות עלובות,
חלודות בצידי הדרכים,
מצבה לקיום בינוני,
תכריכים השיחים.
רדידות כאובה עצובה,
נידונים בינונים אנחנו,
אבל יש תינוקות
מחייכים חדשים,
יש תקווה.
---------------
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|