1)  נחליי זרמו אל הים,
       ואני נותרתי עומדת
       ריקה, ומצפה לנס,
       רק עורב בשמים צורח.

       הרים יגעים חרבים,
       דיממת ישימון זוחלת.
       אנשים אנשים מסביב,
       שוקקים בסופי הדרכים,
       ואני - לעולם לא אגיע.
           -------------

  2)  את עצמי לפרוטות עלובות,
       חלודות בצידי הדרכים,
       מצבה לקיום בינוני,
       תכריכים השיחים.

       רדידות כאובה עצובה,
       נידונים בינונים אנחנו,
       אבל יש תינוקות
       מחייכים חדשים,
       יש תקווה.
        ---------------