שכחת לנשום
את ריח הפרחים,
לקחת אוויר
ולתת לי חיבוק.
בא והולך,
לוחץ על כפתורים
ו... מכבה את האור.
"אם רק תחייכי
אוהב אותך", כך אמרת
אבל זה לא אמיתי!
עוד לילה לחכות לשווא?
בורחת עם חלומי,
אוספת את כאביי,
את זיכרונות חורף שעבר -
ההיה זה רק אתמול?
אחכה לגשם הראשון,
אצא לצחוק בגשם,
אבל אולי עד אז "תתפוס שיחה"
עם לבך
ותשלח לי אור מחמם,
אומץ להאמין באהבתך
שאינה מותנית.
24/10/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.