|
בשקט של הלילה
עולה הגעגוע
בריח העשן המסתלסל
ברעש השקט
צועקת התפילה
למשהו שהיה (ועוד יהיה)
אני הולכת רחוק
אז במקום ההוא
הרגשתי באמת
בריחות של הודו
נתתי לעצמי
ועצמי נתן לי באמת.
אז בריחות המשכרים
בחיבור מדהים
של גוף נשמה והעולם
שמעתי בקולו של איש האלוהים
ידעתי מהי אהבה.
עם ריח של עשן
שעולה באפי
אני שומעת קולות מהעבר
ובריח זה
של ליל ישראלי
מקווה לחלקיקים משם.
ועכשיו, סתם. |
|
|
- מה השמועה
הכי מעצבנת
שהפיצו עלייך?
"שהבאתי לעמנואל
הלפרין בראש תוך
כדי ששלושה
פועלים זרים
מאוזבקיסטן
מציירים לי על
הגב פנטגראמים
בלורד ורוד".
- וזה לא
נכון?
"פנטגראם? מה
אני, פאגאנית?
הם ציירו מגן
דוד!".
(מתוך הראיון
המרגש והבלעדי
עם איזה אחת.
בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.