|
בשקט של הלילה
עולה הגעגוע
בריח העשן המסתלסל
ברעש השקט
צועקת התפילה
למשהו שהיה (ועוד יהיה)
אני הולכת רחוק
אז במקום ההוא
הרגשתי באמת
בריחות של הודו
נתתי לעצמי
ועצמי נתן לי באמת.
אז בריחות המשכרים
בחיבור מדהים
של גוף נשמה והעולם
שמעתי בקולו של איש האלוהים
ידעתי מהי אהבה.
עם ריח של עשן
שעולה באפי
אני שומעת קולות מהעבר
ובריח זה
של ליל ישראלי
מקווה לחלקיקים משם.
ועכשיו, סתם. |
|
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שלי, כאלו זה
היה אתמול,
חזרתי משדה הקרב
וראיתי מלבנים
עם משפטים
סתומים על הבמה,
ההתרגשות שאחזה
בי שלחצתי על
שלח לחמך,
וההפתעה המוחלטת
שסלוגני אושר.
כיום אני אזרח,
וסלוגני מילאו
את הבמה ככוכבים
אשר על שפת הים,
ועדיין אין לי
מושג מה זה
חרפרשץ
חצי תימני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.