[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מונה גולד
/
שבת ''קולומביה''

היה לי ערב שבת נפלא
בכפר דרוזי עם אירוח חם;
ממש ערב מיוחד -
ערב ריקודים של שנות השישים
שם, יום הולדת חברים חוגגים
לחבר ילדות הם שרים
שירי נוסטלגיה נפלאים;
נוסטלגיה עם אהבה,
ערב של שמחה,
לקראת שבת נפלאה
של טיול ביערות,
בשבילים צרים
של ארצנו היפה
עם היסטוריה בכל פינה.

הייתה שתיקה,
הייתה דממה,
הייתה שלווה,
היה טבע בהדרו -
הכל היה אלוהי
והנה הבשורה
על האסון הנורא
למעבורת קולומביה שהלכה
ואין שרידים...

התגובה הראשונה
הייתה צעקה
זעקת אובדן,
עם כאב נורא
והשאלה: "למה
למה זה קרה?"
רק בבוקר ידעתי אהבה,
ידעתי אלוהים,
השתתפתי ביצירה היפה
ועכשיו אני תוהה:
מדוע יצרת אלוהים גם
אסונות?
ולמה דווקא למעצמת העולם
ולעם נבחר?!
לאמריקה ולישראל
ולכל העולם -
איזה אובדן?!

בציוויליזציה רק אסונות
אך שם, בכפר הדרוזי,
או אצל הבדואים החיים בטבע -
אינם יודעים דבר.
מה יהיה...
האם זה נכון
ש'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים?'


2/02/03







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתמול ראיתי
ציפור פצועה.
היא פשוט עמדה
שם ודיממה טיפות
טיפות על
המידרכה. היא
הסתכלה עלי במבט
של לא מבינה.

זה היה אחד
הדברים הכי
עצובים שראיתי
בחיים.


(מי אמר שסלוגן
צריך להיות
מצחיק?)


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/3/05 10:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מונה גולד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה