בשיגרת כלה
בילתה יומה בפינוק
עם כל הצ`ופרים ושאר התפאורה,
את שמלתה היחודית לבשה
ויצאה אל השקיעה
לביים את תפקידה
כדוגמנית מבוקשת
המחייכת למצלמה
ובתנועות ידיה חן מוסיפה,
כאילו רוקדת אל האיש מאחורי המצלמה
אשר נכבש מחיוכה בדקה הראשונה.

בגרונה מחנק, ראשה סחרחר,
מובלת אל החופה
אך אושר על פניה לא נראה-
רק להוריה הצהלה.
לעצמה אומרת: "ההצגה חייבת להימשך"
בעוד אל הבריחה לבה מושך,
רגליה ממשיכות לרקד
עד שכל הלילה חולף,
האולם מתרוקן מהחוגגים
ורק היא ובעלה נשארים.

דמעות, אז פרצו מעינייה
והוא חשב שהאושר ממנה בוקע,
אך היא לעצמה מלמלה:
"אילו רק הייתה לי דקה של אומץ
לברוח מתחת לחופה,
הייתי מונעת מעצמי
הרבה תוגה".

ברבות הימים גלתה כמה צדקה...



15/12/03