|
בוקר טוב אהובה,
הוא אמר
נישק למצחי
והשאיר אחריו
כסף
ואז שמעתי קול בתוכי
לוחש;
תשטפי את הפנים,
תמחקי את הדמעות
אולי מחר
הכל יסתדר.
תסתכלי עלי,
אני לא רוצה לחיות
אני לא רוצה לסבול
הכאב גדול מדי
אני חושבת שאעזוב.
ואז שמעתי...
התקווה נאבדה
הקול נדם
ועל הקבר כתוב
"אולי מחר
הכל יסתדר" |
|
|
התסכול הוא כמו
חבר טוב, תמיד
הוא שם כשצריך
אותו... לפעמים
גם כמו חבר זבל
חרא דרק...כי גם
אז הוא תמיד שם,
בעצם התסכול הוא
ישות עצמאית על
גבול האוטרקיה
(אם לא מעבר
לזה)
ם. ףץךן, מסתכל
ומתסכל מילה
ופרשנותה (טוב
אז לא). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.