הסכין החדה חתכה בבשרה. קווים קטנים וארגמניים הצטיירו לאורך
זרועה הארוכה.
גלים של כאב, ויחד עם זאת עונג, פילחו את גופה.
היא ניגבה את הדם.
רוני ישבה בחדרה הגדול, ולאור הנברשות הענקיות דמויות היהלומים
שהאירו את מיטת האפריון הענקית שלה הכינה שיעורי בית במתמטיקה.
כשסיימה, ירדה למטבח וביקשה מהטבחית להכין לה ארוחת ערב -
לובסטר ברוטב חמאה, המאכל האהוב עליה. לאחר שעה קלה האוכל היה
מוכן והיא נכנסה לחדר האוכל הגדול, התיישבה בקצה השולחן הארוך
ואכלה. מסביבה עמלו המנקות על ניקיון הבית, משתדלות לסיים לפני
שבעלי הבית יחזרו מעבודתם.
האור נדלק מעצמו בחדר הטלוויזיה, כשרוני נכנסה והתיישבה על ספת
הסאטן האדומה הענקית. היא צפתה בסרט די-וי-די במערכת הקולנוע
הביתית שלה.
חדר המקלחת הבהיק בלובנו כשהיא פתחה את הברזים בג'קוזי הגדול,
מילאה אותו במים עד הגובה הרצוי לה ובמגוון שמנים ריחניים
מיובאים, ושכבה שם שעה קלה.
כשיצאה, לבשה את החלוק הקטיפתי הכחול, ולקחה את סכין הגילוח
היוקרתית ששכבה על שולי הג'קוזי בידה.
היא חתכה.
משהו לא היה בסדר. הדימום לא פסק. היא לא הרגישה טוב.
חולשה.
היא התמוטטה. היא התחילה לרעוד, להחוויר.
הדימום גבר.
היא התעלפה. עיגול גדול של דם נמרח על הפורצלן המשובח של חדר
האמבטיה.
מן הסתם, הפורצלן לעולם לא יבהק שוב.
צרחה פילחה את הבית.
סימה, המנקה החדשה, שנכנסה לחדר האמבטיה התמוטטה על הרצפה.
הכובסת הזמינה אמבולנס והטבחית התקשרה לבעלי הבית.
רוני נשלחה לבית החולים הפרטי הטוב ביותר בארץ, וטופלה על ידי
צוות שלם של רופאים ואחיות שהוריה דאגו לשכור. היא שהתה במחלקה
הכי מבודדת, בה היו המכשירים החדישים והיקרים ביותר שניתן
למצוא.
רוני נפטרה כשעתיים לאחר שהגיעה לבית החולים, מאיבוד דם.
יש דברים שגם כסף לא יכול לקנות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.